הסוף לזיופים. Auto-Tune. מקור: Antares
לפני מספר שבועות הודלף Alien, שיר מהאלבום האחרון של בריטני ספירס. הדלפות אינן עניין חדש, ולפעמים הן אפילו משמשות כטריקים של יח"צנים, כדי לקדם זמר או זמרת שמוציאים אלבום חדש. אבל זה לא היה המקרה. מה שהודלף היתה רצועת השירה הגולמית של בריטני ספירס, לא מעובדת, ללא אפקטים ובעיקר ללא הטיפול של Auto-Tune, התוכנה שמתקנת את השירה של הזמר ומתאימה אותה לסולם הנכון. התוצאה מחרידה, ולא ממש ניתנת לשמיעה, אבל תעשו לעצמכם טובה ותשמעו כמה שניות מתוך הדוגמה שהכנו ומופיעה בסוף הכתבה. אחר כך, תעריכו כבר הרבה יותר את אנדי הילדברנד, מהנדס חשמל, שהמציא את ה-Auto-Tune וגרם ללא פחות ממהפכה בעולם המוסיקה.
מפיענוח מבנה הקרקע עבור קידוחי נפט לשינוי פני המוסיקה
ד"ר הרולד (אנדי) הילדברנד עבד במשך שנים כחוקר בתעשיית קידוחי הנפט בארה"ב. לאחר שעבד בחברות ענק כמו Exxon, הוא הקים ב-1982, יחד עם מספר שותפים, את את חברת Landmark Graphics Corporation. החברה פתחה תוכנה שעוזרת בפיענוח ובניתוח של סיסמולוגיית השתקפות, כלומר, גילוי תוואי הקרקע הנסתר (מתחת למים, בעומק האדמה) על ידי גלי קול בדומה לסונאר. חברות האנרגיה הצליחו לאתר מצבורי נפט בקלות יותר, הילדברנד עשה כסף וכולם היו מאושרים.
אבל הילדברנד לא היה רק מדען מוכשר. בזמנו החופשי הוא היה מוזיקאי חובב, שניגן על חליל והלחין יצירות. על פי הספר Perfecting Sound Forever, סיפרה לו פעם ידידה כמה היתה רוצה מכשיר שישמור על הקול שלה בסולם הנכון. באותו רגע הוא הבין שעלה על משהו. המומחיות שלו בניתוח גלי קול, שעזרה למפות את שכבות האדמה, תוכל גם לעזור לתקן את קולות השירה, כך שיהיו בסולם הנכון.
הילדברנד הקים ב-1990 את חברת Antares שאחראית מאז על מספר פיתוחים טכנולוגיים בעולם המוסיקה. ב-1997 הוציאה החברה את Auto-Tune – הן כרכיב חומרה לאולפנים והן כתוכנה (פלאגינים לתוכנות לעריכת מוסיקה) ושינתה את פני המוסיקה. טכנית, מה שעושה הטכנולוגיה היא לנתח את הקול המוקלט של הזמר, ולשנות את הפיץ' (גובה הצליל) כך שיהיה תואם לתו, למפתח, לאקורד או לסולם שקובע המפיק המוסיקלי או איש הסאונד. כשנשאל פעם ד"ר הילדברנד על העקרונות בהם עושה שימוש הטכנולוגיה שלו, אמר שהיא נבנתה "על בסיס רקע תאורטי ב-DSP (עיבוד אותות דיגיטליים), עקרונות פיזיקליים של הפקת סאונד, פיזיקה של שמיעה, תפיסות מידול, פילטרים, תאוריות של מערכות ליניאריות, תאוריות הערכה, ניתוחים מספריים, חשבון, תיאוריות מוסיקליות ועוד". חשוב להדגיש, כי אם ניחנתם בקול של רבקה בלאק, גם לאחר שימוש בתוכנה, לא תוכלו להתחרות בקולותיהם של נורה ג'ונס, ביונסה או פבארוטי. אבל, מצד שני, התוכנה לפחות תבטיח שלא תזייפו. בהתחלה, השימוש ב-Auto-Tune היה סוד שמור של אנשי התעשיה, אולם ב-1998, בזכות שיר אחד, הפכה התוכנה לנחלת הכלל.
המפיק המוסיקלי הבריטי מארק טיילור אחראי על הפקות של ליידי גאגא, בריטני ספירס, טינה טרנר, קיילי מינו ועוד. ב-1998, כשעבד, יחד עם המפיק בריאן רולינג, על הפקת הסינגל החדש של הזמרת הוותיקה שר, הם הציעו לשלב את ה-Auto-Tune בשיר. אבל במקום להשתדל שהתוכנה לא תורגש, כיוונו המפיקים את התוכנה על ההגדרות הקיצוניות ביותר שלה, כך שהתוצאה תישמע רובוטית ומלאכותית ככל האפשר. התוצאה היא מה שמכונה עד היום "אפקט שר" – אותו קול מתכתי עם רעידות המוכר מהשיר. מוסיקאים, מפיקים מוסיקליים, זמרים והקהל הרחב התעניינו לדעת מה פשר האפקט וכך נחשפה התוכנה לקהל הרחב. אגב, למרות חששו של המפיק כי שר עצמה לא תאהב את התוצאה, היא התלהבה מאוד מהשימוש החדשני, וכשנציגי חברת התקליטים ביקשו לבטל את האפקט, היא ענתה להם "על גופתי המתה".
השאלה האתית
כיום, התוכנה נמצאת בשימוש נרחב באולפני סאונד בכל העולם, שימוש המקביל אולי רק לשימוש בתוכנת פוטושופ בעולם האופנה והפרסום. אבל ככל שהיא הפכה ליותר פופולארית, כך גם צפה ועלתה הביקורת נגדה. ב-2009, במסגרת פרסי הגראמי, ענדו חברי להקת Death Cab for Cutie סרט מיוחד על בגדיהם, במחאה על השימוש בתוכנה; גם המפיק המוסיקלי והראפר Jay-Z הוציא שיר שנקרא Death Of Autotune, המוחה על ה-Autotune ועל הזמרים שעושים בטכנולוגיה שימוש הולך וגובר. גם כריסטינה אגילרה, אחת הזמרות שלא נחשדת בשימוש ב-Autotune, הופיעה עם חולצה שעליה כיתוב "Auto Tune is for Pussies" או בתרגום חופשי: "Auto-Tune זה לכוסיות". מהצד השני, עמדו התומכים, ד"ר הילדברנד למשל יצא להגנתה של המצאתו וטען שתעשיית הפופ היא בידור, בדיוק כמו תעשיית הסרטים. "האם", הוא שואל, "אנחנו טוענים שזו רמאות, כשהשחקן שמגלם את באטמן לא באמת יודע לעוף?". בהתייחסו ל-Jay-Z ושירו על מותו הקרוב של ה-Auto-Tune, אמר בפראפרזה על מארק טוויין: "השמועות על מותו מוגזמות". להגנתו של הילדברנד והמצאתו הצטרפו מפיקים מוסיקליים שטענו שהשימוש בטכנולוגיה לגיטימי לגמרי, בין השאר, הם טענו כי הטכנולוגיה יכולה להפוך את הקול האנושי לכלי נגינה חדש (הקשיבו למשל ל-Fragments of Life של Roy Vedas). כמובן שגם מגיעים שימושים קצת יותר מגניבים לטכנולוגיה; קחו למשל את ערוץ היוטיוב Auto-Tune The News שלוקח קטעים ממהדורות חדשות, מעביר אותם דרך Auto-Tune ויוצר שירים קליטים וקורעים.
חזרה לבריטני
נסיים עם המקרה שבו התחלנו; הדלפת טראק השירה הבלתי מטופל ובלתי-מעובד של בריטני ספירס. כפי שתוכלו מייד לשמוע בקובץ שהכנו, ההבדלים בין הגרסאות הם עצומים. מצד אחד, השירה הבלתי-מטופלת נשמעת צורמת ומזייפת אפילו לאוזניים לא מקצועיות. ומהצד השני, שירה מעובדת ומהוקצעת כיאה למפיק מוסיקלי אדיר כמו וויליאם אורביט. אורביט אגב ניסה לצאת להגנתה של ספירס, וטען בעמוד הפייסבוק שלו, שמדובר בחימום קול שכל זמר עושה לפני הקלטת השירה, ובכלל, כל זמר, ולו המקצועי ביותר, יזדקק למספר טייקים כדי להקליט את הטייק המדוייק. שיהיה.
בין אם אתם מהמתנגדים או מהתומכים, אין ספק שכמו שפוטושופ בעולם האופנה והפרסום גם Auto-Tune לא תיעלם כל כך מהר והיא כאן כדי להשאר.